מרדף - Chava Alberstein

ארץ טובה שהדבש בעורקיה

אך דם בנחליה כמים נוזל.

ארץ אשר הרריה נחושת

אבל עצביה ברזל.

ארץ אשר מרדפים קורותיה,

אלפיים דפים ועוד דף,

עד שנשרף

עוד מעט כל חמצן ריאותיה

בגלל מרוצת המרדף

ארץ אשר ירדפוה אויביה

והיא את אויביה תרדוף במרדף.

היא את אויביה תשיג, אך אויביה

הם לא ילכדוה בכף.

זו הרואה את חייה מנגד

תלויים כעלה הנידף.

היא יראה,

אבל כמו לא היתה כלל מודאגת

תמתין עד לתום המרדף.

תום המרדף מסתתר בנקיק

ומצפין את פניו במחבוא, במחבוא,

אך לסופו הוא יבוא כמו השמש

אשר ממזרח היא תבוא.

אז לא יותר אמהות תקוננה

ולא על בניהם האבות,

כן הוא יבוא

ורגלינו עד אז לא תלאינה

לרדוף בעקבי התקוות.

Una buena tierra con miel en sus venas

Pero la sangre fluye en sus corrientes como el agua.

Una tierra de montañas de cobre

Pero sus nervios son de hierro.

Una tierra cuyos rayos están embrujados,

Dos mil páginas y otra página,

hasta que nos quememos

Pronto todo el oxígeno en sus pulmones

Debido a la carrera de persecución

Una tierra que será perseguida por sus enemigos

Y ella perseguirá a sus enemigos en persecución.

Ella conseguirá a sus enemigos, pero sus enemigos

No quedarán atrapados en la cuchara.

La que ve su vida desde el otro lado

colgando como una hoja volátil.

Ella verá

Pero como si ella no estuviera preocupada en absoluto.

Espera hasta el final de la persecución.

El final de la persecución se esconde en un barranco.

y esconde su rostro en la clandestinidad, en la clandestinidad,

Pero al final vendrá como el sol

del oriente vendrá.

Para que no se quejen más madres

y no sobre sus hijos los padres,

sí, él vendrá

Y nuestros pies no se cansarán hasta entonces

perseguir los talones de las esperanzas.