(כפרים של אהבה (מתוך פרויקט ״שם עולם״ - Aviv Geffen

נחזיק ידיים

נחשוב בשניים

מספיק מבט ודי

שתראי מה עובר עלי

הבאת לי שקט

מנוחה לנפש

שלא פעם בוכייה

שלא פעם אבודה

ורק את יודעת

לאסוף את השברים

וככה זה ביננו

כפרים קטנים של אהבה

אי שם

הכל בא ובורח

ואת כמו סלע שתמיד נמצא

חבל שהזמן הזה לא עוזר

כמו חבר שנשאר איתי

מפליג אליך

אל מחוזותיך

כמו אניה שבורה

על החוף שלך

השאירי אור הלילה

במגדלור למעלה

בסוף המסעות

בתום הרבה לילות

זו רק תקופה כזאת

שלכת אוהבים.

וככה זה ביננו

כפרים קטנים של אהבה

אי שם

הכל בא ובורח

הייתי סלע שתמיד נשבר

חבל שהזמן הזה לא עוצר

כמו חבר שנשאר

חבל שהזמן הזה לא עוצר

כמו חבר שנשאר איתי

nos daremos la mano

pensemos en dos

Una mirada es suficiente

mira lo que me pasa

me trajiste paz

Descanso para el alma

Más de una vez un llorón

nunca perdió

y solo tu sabes

recoger los fragmentos

Y así es entre nosotros

Pequeños pueblos de amor

en algún lugar

todo viene y va

Y tú eres como una roca que siempre está ahí

Lástima que esta vez no ayuda

Como un amigo que se queda conmigo

navegando hacia ti

a tus provincias

como un barco roto

en tu playa

Deja la luz de la noche encendida

En el faro de arriba

Al final del viaje

Después de muchas noches

Es solo un momento

Perdiste amantes.

Y así es entre nosotros

Pequeños pueblos de amor

en algún lugar

todo viene y va

Yo era una roca que siempre se rompía

Lástima que este tiempo no se detenga

Como un amigo que se quedó

Lástima que este tiempo no se detenga

Como un amigo que se queda conmigo