ליל סערה - Yehuda Poliker

הסירה מיטלטלת בּלֵיל סערה

מרוּקָן פח המים, הצֵידה נגמרה

והשליח הנמלט שמחפש נמל מקלט

מתעקש לזכור את משמעות הבשוֹרה

מסמטה לא מוּשגחת הוא יוצא אל העיר

הולך שָקֶט לארמון כשחוט השחר מחוויר

כשהוא חולף כמו הבלחה במצלמות האבטחה

יש כווֶנֶת עליו בפוקוס מהיר

ובהבהוב מפתיע

הבשורה תגיע

גם אם ישתיקו לתמיד את הפָּליט השליח

והארמון שוקע

כי איש בו לא שומע

את קול החלשים וקול תחינת הטובע

ואני שנולדתי לרדופֵי סערה

לא יכול לא לראות את שברי הסירה

את הנרמס והכותש, את הכלוא והמגָרֵש

את דמעת השיר והתעקשות הבשורה

ובהבהוב מפתיע

הבשורה תגיע

גם אם ישתיקו לתמיד את הפָּליט השליח

והארמון שוקע

כי איש בו לא שומע

את קול החלשים וקול תחינת הטובע

El barco se balancea en una noche tormentosa

Vacíe el tanque de agua, el costado está terminado

y el mensajero fugitivo que busca un puerto de refugio

insiste en recordar el significado del evangelio

De un callejón desatendido sale a la ciudad

Camina en silencio hacia el palacio mientras el hilo del amanecer se desvanece

Cuando pasa como un flash en las cámaras de seguridad

Apunta a él con enfoque rápido

Y en un parpadeo sorprendente

la noticia vendrá

Aunque silencien al mensajero refugiado para siempre

Y el palacio se hunde

porque nadie en ella escucha

Eres la voz de los débiles y la voz de los que se ahogan

Y nací para ser perseguido por una tormenta

No puedo evitar ver los restos del barco.

Los pisoteados y aplastados, los encarcelados y los desterrados

el desgarro del canto y la insistencia del evangelio

Y en un parpadeo sorprendente

la noticia vendrá

Aunque silencien al mensajero refugiado para siempre

Y el palacio se hunde

porque nadie en ella escucha

Eres la voz de los débiles y la voz de los que se ahogan