חלון לים התיכון - Yehuda Poliker

הבטחתי לכתוב כשנסעתי

ולא כתבתי מזמן

עכשיו את כל כך חסרה לי

חבל, חבל שאת לא כאן.

אחרי שהגעתי ליפו

תקוות נולדו מתוך יאוש

מצאתי לי חדר וחצי

על גג של בית נטוש.

יש פה מיטה מתקפלת

אם נרצה שלושתנו לישון

את אני והילד

מול חלון משקיף לים התיכון.

ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון

ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.

שנת חמישים סוף דצמבר

בחוץ מלחמת רוחות

השלג צנח כאן לפתע

לבן מזכיר לי נשכחות.

עוד הפצע פתוח

לו רק היית איתי עכשיו

הייתי ודאי מספר לך

את מה שלא יגיד מכתב.

כאן אם תרצי יש לך בית

ואותי יהיה לך המון

צחוק ילדים בין הערביים

מול חלון משקיף לים התיכון.

ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון

ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.

Prometí escribir cuando me fuera.

y hace mucho que no escribo

Ahora te extraño mucho

Es una pena, es una pena que no estés aquí.

Después de llegar a Jaffa

Las esperanzas nacieron de la desesperación.

Me encontré una habitación y media

En el techo de una casa abandonada.

Aquí hay una cama plegable.

Si los tres queremos dormir

yo y el chico

Frente a una ventana con vistas al mar Mediterráneo.

Y tal vez remotamente hay una posibilidad entre un millón

Y tal vez desde lejos algo de felicidad se cuela por la ventana.

El quincuagésimo año, finales de diciembre.

Hay una guerra de espíritus afuera

La nieve cayó aquí de repente

El blanco me recuerda al olvido.

La herida sigue abierta

Si tan solo estuvieras conmigo ahora

estaba seguro de decirte

Lo que una carta no dirá.

Aquí, si quieres, tienes un hogar.

Y tendrás mucho de mi

La risa de los niños por la noche.

Frente a una ventana con vistas al mar Mediterráneo.

Y tal vez remotamente hay una posibilidad entre un millón

Y tal vez desde lejos algo de felicidad se cuela por la ventana.