שיר בבוקר בבוקר - Shlomo Artzi

פתאום קם אדם בבוקר

ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,

ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.

דגנים עולים מול פניו מבין חריצי המדרכת.

וניחוחות לראשו מדיפים עצי אזדרכת.

הטללים רוססים והרים, ריבוא קרניים,

הם יולידו חופת שמש לכלולותיו.

פתאום קם אדם בבוקר

ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,

ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.

והוא צוחק גבורת דורות מן ההרים,

ונכלמות משתחוות המלחמות אפיים,

להוד אלף שנים מפכות במסתרים,

אלף שנים צעירות לפניו

כפלג צונן, כשיר רועים, כענף.

פתאום קם אדם בבוקר

ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,

ורואה כי חזר האביב

והוריק שוב אילן מן השלכת.

פתאום קם אדם בבוקר

ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,

ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.

De repente, un hombre se levantó por la mañana.

y siente que está con él y comienza a caminar,

Y a todos los que encuentra en su camino, los saluda.

El grano se eleva frente a su rostro desde las grietas en el pavimento.

y fragancias a su cabeza de árboles de azadrach.

El rocío es rociado y montañas, multiplicidad de cuernos,

Ellos darán a luz un toldo para sus novias.

De repente, un hombre se levantó por la mañana.

y siente que está con él y comienza a caminar,

Y a todos los que encuentra en su camino, los saluda.

Y se ríe el heroísmo de generaciones de las montañas,

Y las guerras épicas se inclinan,

Por mil años de penurias en los secretos,

Mil años de juventud antes que él

Como facción fría, como pastores, como rama.

De repente, un hombre se levantó por la mañana.

y siente que está con él y comienza a caminar,

y ve que la primavera ha vuelto

E Ilan nuevamente arrancado de la caída.

De repente, un hombre se levantó por la mañana.

y siente que está con él y comienza a caminar,

Y a todos los que encuentra en su camino, los saluda.