ספסלים - Amir Ve Ben, Roni Dalumi

אמרת ״תבטיח לי שלא נהיה כאלה גם

זה עולם שמתעורר לפני שאתה נרדם

לא נרדוף אחרי עצמנו כמו כולם

״ולא ניתן תשובות לאיזה מטומטם

אני לא

רוצה להיות

מכור לסדרות, רואה חדשות

ואללה לא בא לי לא

רק את מבינה

שנינו יין בשדרה

עד שנראה את הזריחה

את יודעת שלא כולם אנחנו

נולדנו זרים, איפה שלא נלך נהיה מוזרים

וכמה זה כיף איך שברחנו

לעוד לילה בין ספסלים

בוא תבטיח לי שלא נשתנה אף פעם

אנשים גדלים פתאום, הם לא הולכים לים

לחיות זה לא קשה, תישן תאהב תאכל

תפסיק להיות כבד כאילו מי אתה בכלל?

אני לא

רוצה לעמוד

בתור לכבוד

תמיד לרצות עוד

ואללה לא בא לי לא

רק את מבינה

שנינו יין בשדרה

עד שנראה את הזריחה

אתה יודע שלא כולם אנחנו

נולדנו זרים, איפה שלא נלך נהיה מוזרים

וכמה זה כיף איך שברחנו

לעוד לילה בין ספסלים

אוהב להקשיב לך, לא משקר

לא לשים לב, לזמן שעובר

היו לי פחדים, הכל נאבד

מספר לך מחשבות שלא סיפרתי לאף אחד

ותאמיני לי אין היגיון

הם חיים כמו על הליכון

תבטיחי לי שלא נשנא אף פעם את ימי ראשון

איתך לא רצה לשום מקום

איתך לא רצה לשום מקום

אף אחד לא יכול להגיד לנו מה נכון

יש אנשים שהולכים לישון ויש נשארים לחלום

את יודעת שלא כולם אנחנו

נולדנו זרים, איפה שלא נלך נהיה מוזרים

וכמה זה כיף איך שברחנו

לעוד לילה בין ספסלים

Dijiste: "Prométeme que nosotros tampoco seremos así".

Es un mundo que se despierta antes de que te duermas

No nos perseguiremos a nosotros mismos como todos los demás.

"Y no vamos a dar respuestas a un idiota

Yo no

quiero ser

Adicto a las series, viendo noticias

Y por dios no quiero no

solo tu entiendes

Ambos tomamos vino en el bulevar

Hasta que veamos el amanecer

No nos conoces a todos

Nacimos extraños, donde quiera que vayamos seremos extraños

Y que divertido es como nos escapamos

Por otra noche entre bancas

Ven prométeme que nunca cambiaremos

La gente crece de repente, no va al mar

Vivir no es difícil, dormir, amar, comer

deja de ser pesado como ¿quién eres tú de todos modos?

Yo no

quiero pararme

en fila por el honor

Siempre queriendo más

Y por dios no quiero no

solo tu entiendes

Ambos tomamos vino en el bulevar

Hasta que veamos el amanecer

No nos conoces a todos

Nacimos extraños, donde quiera que vayamos seremos extraños

Y que divertido es como nos escapamos

Por otra noche entre bancas

Me encanta escucharte, no es mentira

No prestar atención al tiempo que pasa

Tenía miedos, todo estaría perdido

Diciéndote pensamientos que no le he dicho a nadie

Y créeme, no tiene sentido

Viven como en una caminadora

Prométeme que nunca odiaremos los domingos

no queria ir a ningun lado contigo

no queria ir a ningun lado contigo

Nadie puede decirnos lo que es correcto

Algunas personas se van a dormir y otras se quedan a soñar

No nos conoces a todos

Nacimos extraños, donde quiera que vayamos seremos extraños

Y que divertido es como nos escapamos

Por otra noche entre bancas