שקיעות אדומות - Eden Hason

ככה בלילות אני יושב לכתוב מילים

ככה באותו מבוך עולים געגועים

כדי שלא יחזור שוב המבול אני שוטף את הפנים

וזורק את האבק מהחיים.

ככה לא לבחור בדרך שכולם הולכים

בעיינים עצומות אני רואה את השבילים

בעולם הזה מי מחבר ומי נותן חיים

יש אמת אחת כתובה לה בספרים.

לראות את הטוב

אסור לעצור את השמש עכשיו

שקיעות אדומות

מול כל העולם

משליך את הכל אל הים

ככה לפעמים אני נזכר באנשים

מי היה לי כשנשברתי, מי סגר לי בפנים?

ועד שיום חדש פתאום יבהיר הכל

יפיג בי כעסים אגלה שאין לי מה לשמור בפנים.

כבר שנים עברה הנפש טעונה ברגשות.

כשיורקים עליה אש היא משיבה בלהבות

היא תמיד רוצה לצרוח על מנת למצוא שתיקות.

כמה מחשבות עברו בי עוד שואל מה לעשות?

מה נשאר.

לראות את הטוב

אסור לעצור את השמש עכשיו

שקיעות אדומות

מול כל העולם

משליך את הכל אל הים

יותר לא אפול,

יותר לא אפול כי נצחתי עכשיו

זריחות אדומות מול כל העולם

משליך את הכל אל הים.

Así es como me siento en la noche para escribir palabras

Así surgen los anhelos en un mismo laberinto

Para que no vuelva más el diluvio, me lavo la cara

Y tira el polvo de la vida.

Así es como no elegir el camino que todos los demás están tomando

Con los ojos cerrados veo los caminos

En este mundo quien conecta y quien da vida

Hay una verdad escrita en los libros.

ver lo bueno

No puedes detener el sol ahora

atardeceres rojos

contra el mundo

tirando todo al mar

Así es como a veces recuerdo a la gente

¿Quién estuvo ahí para mí cuando estaba rota, quién me cerró la cara?

Y hasta que un nuevo día de repente lo deja todo claro

Mi ira se disipará y descubriré que no tengo nada que guardar en mi interior.

Durante años el alma ha estado cargada de emociones.

Cuando le arrojan fuego, ella responde con llamas.

Siempre quiere gritar para encontrar el silencio.

¿Cuántos pensamientos pasaron por mí preguntándome qué hacer?

Lo que queda.

ver lo bueno

No puedes detener el sol ahora

atardeceres rojos

contra el mundo

tirando todo al mar

ya no caeré,

Ya no caeré porque he ganado ahora

Amaneceres rojos frente al mundo entero

Tirando todo al mar.