מחשבות על אהבה - Idan Rafael Haviv

והם אמרו לי שנסעת

ושאת בטח לא לבד

שבניו יורק הכול גדול

בכל סיבוב שומעים שם ג’אז

ואיך הדמיון דוהר

מתפזר כי אין ברירה

ושוב יורד בגלויות

כיוון קרית המלאכה

ואת יודעת איך אני

אני אף פעם לא נכנע

ברגעים החלשים

שוכב כותב שורף מרווה

ואז כמו עוגן משוחרר

אני שוקע בתנופה

אל זיכרון יפה שלך

אל מחשבות על אהבה

אם פעם תזכרי בי

ואולי כשתחזרי אז

נמצא לנו עוד יום אחד להיות

רק טעם שנותר בי

כמו סופה מן המדבר באת

ועכשיו את רחוקה

ובלילות הראשונים

אני חיפשתי לי אישה

או מנגינה שתלווה אותי

השתקפויות של אהבה

זוכרת הודו הזיות

מה שהפכנו להיות

עם איזה שאמן מקומי

איך את טיפלת בי כמו תינוק

עד שנגיע לקצה

עד שנתפוס לנו שלווה

עד שנסלח כבר באמת

עד שנחזור לאהבה

ושמש בוקר יום שישי

כל בתי הקפה מלאים

ואני חי קצת בשבילך

עובר בשוק קונה פרחים

Y me dijeron que te fuiste

Y ciertamente no estás solo

que en New York todo es grande

A cada paso escuchas jazz allí

Y cómo corre la imaginación

Se dispersa porque no hay elección

Y otra vez baja en postales

La dirección de la nave.

y sabes como soy

nunca me rindo

en los momentos de debilidad

Mentir escribe salvia ardiente

Entonces como un ancla suelta

me hundo en el columpio

A tu hermoso recuerdo

Sin pensamientos de amor

Si alguna vez me recuerdas

Y tal vez cuando vuelvas entonces

Tenemos un día más para estar

Solo me queda un sabor

Como una tormenta del desierto llegaste

y ahora estas lejos

y las primeras noches

yo estaba buscando una esposa

O una tonada que me acompañe

Reflejos de amor

Recuerdo alucinar India

en lo que nos hemos convertido

con algún chamán local

Cómo me trataste como un bebé

hasta que lleguemos al final

Hasta que encontremos la paz

Hasta que seamos verdaderamente perdonados

Hasta que volvamos a amar

y el sol de la mañana del viernes

Todos los cafés están llenos.

Y vivo un poco por ti

De paso por el mercado comprando flores