השתגע (מתוך ״המחברת של אליה״) - Omer Adam, Elia Rosilio

‏‎כשהעשן מתפזר

‏‎רואים שכולנו אותו דבר

‏‎על החוף הזה של החיים

‏‎אנשים קלים כמו סירות נייר

‏‎ומפחדים ממה מפחדים

‏‎מאיזה רגע של כישלון

‏‎נוסעים על מאה ארבעים

‏‎אבל לא בכיוון הנכון

‏‎מאחוריי האוזניות

‏‎כל אחד שומע איזה שיר אחר

‏‎ככה בלי סלקציות

‏‎הכל פשוט הרבה יותר

‏‎בלי צבע בלי פוליטיקות

‏‎כי את מי זה מעניין

‏‎החיים קצרים מדי הבנתי

‏‎כשאביצ׳י הפסיק לנגן

‏‎ואת ואת

בואי תתקרבי אליי

הזמן נגמר אולי מהר מדי

ואנשים רוקדים כשהם בודדים

ואנחנו שם עוד בין כולם

בואי נשכח הכל

גם ככה השתגע העולם

תראי את השקיעות של חדרה

מדממות וזה מדליק בי רגש

כולם פה מגדלים כנפיים

ואז בוכים כשנשרפים מהשמש

ונלחמים על היום יום

אחריי שנלחמו על הדרום

תביני העולם הזה משוגע נקודה קום

Cuando el humo se aclara

ves que todos somos iguales

En esta orilla de la vida

Las personas son tan ligeras como los barcos de papel.

y tienen miedo de lo que tienen miedo

De algún momento de fracaso

Viajando en ciento cuarenta

Pero no en la dirección correcta

Detrás de mí están los auriculares.

Todos escuchan una canción diferente.

Así sin selecciones

Todo es mucho más simple.

Sin color, sin política

Porque ¿a quién le importa?

La vida es demasiado corta, lo entiendo.

Cuando Avicii dejó de jugar

y tu y

acercarse más a mí

Puede que el tiempo se esté acabando demasiado rápido

Y la gente baila cuando está sola

Y nosotros somos más entre todos ellos

olvidemos todo

Aun así, el mundo se ha vuelto loco.

Mira las puestas de sol de Hadera

Sangrado y enciende una emoción en mí

A todos aquí les crecen alas

Y luego llora cuando te quemas con el sol

y luchar por el dia a dia

Después de mí que luché por el sur

Entiende que este mundo es una locura, deja de levantarte